אחרי הפסח חלה הבעל שם טוב. אף על פי כן הוסיף לעבור לפני התיבה בבית התפילה, כל כמה שהיה בכוחו.
אלה מתלמידיו שהיו מוחזקים כי יש בידם להתעצם בתפילה, ושהו במקומות אחרים, להם לא הודיע כלום, ואלה מהם ששהו במזבוז שלחם למקומות אחרים. רק רבי פנחס מקוריץ סירב לשוב לביתו.
בליל שבועות נתכנסה החברייא, כמו בכל שנה, לומר תיקון ליל שבועות. הבעל שם טוב דיבר אליהם על מתן תורה. למחרת בבוקר ציוה לקרוא לאנשי סגולתו. ראשית קרא אליו שנים מהם ופקד עליהם שיתעסקו בגופו ויטפלו בקבורתו. הראה להם בגופו, בכל איבר ואיבר, איך הנשמה פורשת מהם, והורה להם להשתמש בכך לגבי חולים אחרים, כי שני אלה היו מאנשי החברא קדישא. אחר כך ציוה שיתכנס אצלו מנין לתפילה. ביקש שיתנו לו סידור תפילה ואמר: "רוצה אני להשתעות עוד קצת עם השם יתברך". אחרי התפילה יצא רבי נחמן מהורדנקי מבית המדרש להתפלל עליו. אמר הבעל שם טוב: "לחינם הוא מרעיש את השמים. אין הוא יכול להכנס דרך השער שבו רגיל הייתי להיכנס". כשבא אחר כך המשמש אל החדר שמע והנה אומר הבעל שם טוב: "הריני נותן לך את שתי השעות", וחשב שאמר זאת למלאך המוות, שאינו צריך לענותו בשתי השעות האחרונות, אבל רבי פנחס ירד לסוף כוונתו. "היו לו", אמר אחר כך, "עוד שתי שעות לחיות, ועליהן דיבר אל השם, שהוא נותנן לו במתנה. זו היא מסירות נפש אמיתית".
אחר כך באו אליו אנשי העיר כמו בכל שנה ביום זה, והוא השמיע באזניהם דברי תורה. לאחר מכן אמר אל התלמידים שעמדו סביבו: "לא עלי אני דואג. יודע אני בבירור: בפתח אחד אני יוצא ובפתח אחר אני נכנס". ושוב אמר: "כעת אני יודע למה נבראתי".
ישב על מיטתו ואמר תורה קצרה על העמוד שבו עולה הנשמה אחרי המוות מגן עדן התחתון לגן עדן העליון. ל"עץ החיים". ופירש את הפסוק במגילת אסתר: "ובזה הנערה באה אל המלך". וכן אמר: "בוודאי אתגלגל בזה העולם, אבל לא אהיה כמו שאני עכשיו".
אחר כך ציוה לומר "ויהי נועם" ונשתטח על מיטתו, ושוב ישב פעמים אחדות ולחש כדרכו בשעה שהיה מכוון את כוונותיו. שעה קלה לא נשמע עוד כלום ושכב דומם. אחר כך ציוה שיכסוהו בסדין. אבל שמעו עוד כשהוא לוחש: "אלהי, רבון כל העולמים!" ואחרי כן: "אל תבואני רגל גאוה!" אחד מאלה, אשר ציוה עליהם שיתעסקו בגופו ויטפלו בקבורתו, אמר אחר כך, שראה את נשמתו של הבעל שם טוב עולה כשלהבת תכלת.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה