מתוך ספר המתים הטיבטי (הגאולה באמצעות השמיעה)
שישה מצבי בארדו (ביניים)
הבארדו של החיים
הבארדו של החלומות
הבארדו של המדיטציה
הבארדו של רגע המוות
הבארדו של טבע הדברים
הבארדו של ההתהוות
מוות הגיע (ע"מ 26)
"הו איש יקר, מה שמכונה "מוות" הגיע. אינך היחיד לעוזב את העולם הזה, זה קורה לכולם, ולכן אל תחוש תשוקה וכמיהה לחיים האלה. אפילו אם תחוש תשוקה וכמיהה, לא תוכל להישאר כאן. אתה יכול רק לנדוד בסמסרה. אל תשתוקק, אל תערוג. זכור את "שלוש האבנים הטובות". הו איש יקר, לא חשוב אילו הקרנות מפחידות יופיעו בבארדו של דהרמטא, אל תשכח את המלים האלה, אלא המשך וזכור את המשמעות שלהן. החשוב ביותר הוא שהן תעזורנה לך לזהות:
כעת, כשהבארדו של טבע הדברים מעלי זורח,
אנטוש את כל הפחדים והאימה (מפני כל התופעות)
מי ייתן ואזהה את כל מה שיופיע
כהקרנות של תודעתי שלי,
ואדע שזהו חיזיון של הבארדו.
כעת, כשהגעתי אל שלב ההכרעה,
מי ייתן ולא אפחד מהאלים השלווים והזועמים,
שאינם אלא ההקרנות שלי עצמי."
ייסורי הבארדו (ע"מ 94)
הו איש יקר, עם גוף כזה (גוף מנטאלי) אתה תראה את ביתך ואת משפחתך כאילו אתה פוגש אותם בחלום, אבל אף על פי שתדבר אליהם, הם לא יענו לך. אתה תראה את קרוביך, ואת בני משפחתך מתייפחים ותחשוב: "אני מת, מה עלי לעשות?" ותרגיש כאב חד, כמו כאבו של דג שמפרפר על החול הלוהט. אבל עכשיו הסבל חסר תועלת. אם יש לך גורו, התפלל אליו, או קרא לעזרתו של היידאם, ה"בודהה של החמלה הרבה". אף על פי שאתה קשור אל מכריך, אין בכך תועלת, לכן אל תהיה קשור. התפלל אל "הבודהה של החמלה הרבה", ואז לא תסבול ולא תפחד.
הו איש יקר, התודעה שלך, חסרת הבסיס, המתנפנפת ברוח הקרמה הנושבת, רוכבת חסרת ישע על סוס הרוח כנוצה, שמתנדנדת ומתנועעת. אתה תאמר לאבלים, "אני כאן, אל תבכו", אבל הם לא יבינו אותך, ואתה תחשוב "כנראה שמתתי," ותרגיש כאב חזק. אינך חייב להמשיך לסבול בצורה כזאת. כל הזמן יהיה ערפל אפור כמו אורו האפור של השחר בסתיו, לא יהיה יום ולא יהיה לילה. הסוג הזה של מצב הבארדו יכול להימשך שבוע, שבועיים, שלושה שבועות, ארבעה שבועות, חמישה, שישה, או שבעה שבועות, עד ארבעים ותשעה יום. אומרים שהסבל בבארדו של ההתהוות נמשך בדרך כלל עשרים ואחד יום, אבל קשה לקבוע זמן מדויק בשל השפעת הקרמה.
"הו איש יקר, בשלב הזה סופת טורנדו עזה של קרמה, מפחידה, בלתי נסבלת ומתערבלת בפראות תהדוף אותך מאחור. אל תפחד ממנה. זאת ההקרנה המבולבלת שלך עצמך. עלטה סמיכה, מפחידה ובלתי נסבלת, תופיע מלפנים, ותשמיע זעקות איומות של "הכה" ו"הרוג"!. אל תפחד. אם מדובר באנשים שעשו מעשים רעים, כתוצאה מהקרמה שלהם יופיעו שדים רבים אוכלי בשר, הנושאים כלי נשק ושואגים זעקות קרב, וצועקים, 'הרוג! הכה!' וכו'. אתה תרגיש שחיות טרף מפחידות רבות מנסות לצוד אותך, ושצבא גדול רודף אחריך בשלג, בגשם בסופות ובחושך. תשמע צלילים של הרים מתפוררים, של אגמים שעולים על גדותיהם, של אש מתפשטת, של רוחות זועפות שמופיעות לפתע. מרוב פחד אתה תימלט לכל מקום שרק תוכל, אבל לפניך נפערים תהומות, לבנה, אדומה ושחורה, עמוקות ומפחידות, ואתה עלול ליפול לתוכן...
אי וודאות מובילה ללידה מחדש (ע"מ 97)
"הו איש יקר. בשלב הזה גשרים, מקדשים וממנזרים, בקתות וכו' יתנו לך מחסה לרגע, אבל אתה לא תוכל להישאר שם זמן רב. מכיוון שהתודעה שלך עזבה את גופך, אינך יכול להישאר, אתה מרגיש כעס וקור, והתודעה שלך הופכת אוורירית, מתנדנדת, חולפת במהירות וארעית. אז תחשוב: 'אבוי, אני מת! מה עלי לעשות כעת?' והלב שלך יהיה לפתע ריק וקר, ואתה תרגיש כאב חזק ועצום. מכיוון שעליך להמשיך הלאה ללא יכולת להשתהות במקום אחד, אל תעסיק את עצמך בכל מיני מחשבות, אלא תן לתודעה שלך לנוח במצבה הבסיסי.
מגיע זמן שבו אין לך אוכל פרט לזה שהוקצב לך, ואינך בטוח שיש לך חברים. ישנם סימנים לכך שהגוף המנטאלי שלך נודד בבארדו של ההתהוות. ברגע זה העונג והכאב נקבעים על ידי הקרמה שלך. אתה תראה את ארץ מולדתך, את ידידיך ואת קרוביך ואת הגוף שלך עצמך, ותחשוב: 'עכשיו אני מת. מה עלי לעשות?' הגוף המנטאלי שלך ירגיש כאב עז, ואתה תחשוב: 'מדוע שלא אמצא לעצמי גוף חדש?' ואתה תרגיש שאתה הולך לכל מיני מקומות כדי לחפש לעצמך גוף..."
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה