זרעי השומשום של קיסה גוטאמי

זרעי השומשום של קיסה גוטאמי

לאחר שהתגלגלה מאה אלף גלגולי חיים

היא נולדה הפעם, בתקופתו של הבודהה, בין האלים ובני האדם,

במשפחה ענייה בסוואטהי.

שמה היה גוטאמי – טיסה,

אך מכיוון שהיתה רזה במיוחד

היא נקראה "גוטאמי הרזה".

כאשר עברה למשפחת בעלה, היא נקראה בלעג

"גוטאמי בת העניים".

או אז ילדה את בנה בכורה,

ועם הגעתו של הבן זכתה ליחס של כבוד.

אך הבן, בעודו מתרוצץ לכאן ולשם

פגש את סופו תוך כדי משחק.

צער עד כדי טירוף גאה בליבה

והיא חשבה: "בהתחלה זכיתי רק ללעג ובוז,

אך החל מלידתו של בני זכיתי לכבוד.

כעת הם ינסו לקחת ממני את בני,

על מנת להשליכו בחוץ (בשטח הקבורה)"

תחת השפעת טירוף צערה,

נטלה את גופת בנה על ירכה

ונדדה בכפר, מדלת לדלת:

"הבו לי תרופה לבני!"

ענו האנשים:

"במה תואיל כעת תרופה?"

אך היא לא הבינה את דבריהם.

איש חכם חשב:

"האישה הזו יצאה מדעתה מרוב צער על בנה,

הבודהה ידע מהי התרופה עבורה"

הוא אמר: "אמא, גשי אל בעל ההארה המלאה,

ושאלי אותו לתרופה עבור בנך."

ניגשה האם אל הויהארה (מגורי הנזירים)

בזמן שלימדו את הדהרמה, ואמרה:

"המבורך! אנא תן לי תרופה לבני!"

המאסטר, בראותו את מצבה, אמר:

"לכי, שובי אל הכפר,

גשי אל בית שלא ידע מוות מאודו,

וקחי מהם זרע שומשום."

"כך אעשה!" ענתה,

ובשמחה נכנסה אל הכפר, ובאה אל הבית הראשון.

"המאסטר ביקש זרע שומשום,

על מנת להכין תרופה לבני.

אם בית זה לא ידע מוות מאודו,

אנא הבו לי זרע שומשום"

"מי יכול לספור כמה מתים היו לנו?" (ענו לה)

"אם כך – אין צורך. אין לי תועלת בזרע השומשום שלכם!"

כך הלכה אל הבית השני, והשלישי,

ובזכות כוחו של הבודהה,

נמוג אט אט טירופה, ושבה והתבססה צלילות דעתה.

היא חשבה: "כך הרי יהיה בכל הכפר.

בעזרת חמלתו של הבודהה עלי,

 זה מה שאפגוש בכל מקום."

ובתחושת דחיפות רוחנית שנולדה מהבנה זו,

היא יצאה והניחה את בנה בשטח הקבורה.

וכך אמרה:

"אין זו אמת עבור כפר אחד או שניים בלבד,

וגם אין זו האמת עבור משפחה מסוימת בלבד.

עבור כל עולם מיושב על ידי אל או אדם

 האמת היחידה היא זו – ארעיות."

ובאומרה כך חזרה אל הבודהה.

אמר לה המאסטר:

"האם הצלחת למצוא, גוטאמי, זרע שומשום כמבוקש?"

"תם ונשלם, אדוני, עניין זרע השומשום!" אמרה.

"הצלחת להשיב אותי למוטב."

והמאסטר דיקלם בית שיר זה:

"אדם הנאחז עד טירוף

בתודעתו בילדיו או רכושו

נסחף על ידי המוות

כמו עיר ישנה על ידי שיטפון ענק."

ובסיום בית השיר, בהגיעה לדרגה הרוחנית של "הנכנסת לזרם",

ביקשה מהמאסטר אישור להתנזר.

המאסטר אישר לה,

והיא קדה לו שלוש פעמים להבעת כבוד,

ויצאה להצטרף לקהילת הנזירות,

וקיבלה את ההסמכה לנזורה.

תוך זמן קצר, בהסתמך על עשייה בתשומת לב רבה,

צמחה והתפתחה התובנה שלה,

והיא הפכה לארהט (משוחררת לגמרי).

(מתוך התהריגאטה)

http://www.accesstoinsight.org/noncanon/comy/thiga-10-01-ao0.html