התמוססות היסודות ברגע המוות
מתוך מסורת הדזוגצ'ן הטיבטית
יסוד האדמה: תחושה של כבדות וחולשה גדולה. אין כוח להזיז את האיברים. הגוף כמו מצטמק. העפעפיים צונחים. המראות נהיים מטושטשים וכהים. מופיע חיזיון של מיראז' (כמו מים במדבר)
יסוד המים: נוזלי הגוף מתייבשים – הרוק, הנזלת, הדמעות, השתן והזיעה. תחושות הגוף נעלמות. היכולת להבחין בין קולות מתעמעמת. מופיע חיזיון של עשן.
יסוד האש: הגוף מפסיק לעכל. היכולת להבחין בנעשה מסביב מתערפלת, והאדם אינו זוכר יותר את שמות האנשים שסביבו, ואינו מצליח להבחין ביניהם. השאיפות נחלשות והנשיפות מתארכות. חוש הריח מפסיק לתפקד. מופיע חיזיון של גיצים בחשיכה.
יסוד הרוח: כל פעילות גופנית נפסקת. הנשימה נעלמת לחלוטין. האדם מאבד כל יכולת להבחין בנעשה מסביבו. הלשון מתייבשת ונהיית מחוספסת, וחוש הטעם מתפוגג. החיזיון הוא של שלהבת נר מרקדת בחשיכה.
ההתמוססויות הפנימיות:
הטיפה הלבנה: הרוח בערוצי האנרגיה הימני והשמאלי מעל גובה הלב מתכנסת לערוץ המרכזי. הטיפה הלבנה (מהאב) יורד מצ'קרת הראש לאזור הלב. חיזיון של אור לבנבן שמציף את החשיכה.
הטיפה האדומה: הרוח בערוצים הימני והשמאלי מתחת לגובה הלב מתכנסים לערוץ המרכזי. הטיפה האדומה (מהאם) עולה מהצ'קרה התחתונה לאזור הלב. חיזיון אדמדם.
התכנסות בלב: שתי הטיפות נפגשות באזור הלב. הרוח מתכנסת כולה בערוץ המרכזי באזור הלב. תחושה של אובדן הכרה מוחלט, חשיכה מלאה.
זריחת האור הצלול: ההתכנסות הסופית של כל אנרגיית החיים באזור הלב. החשיכה מפנה את מקומה לאור בהיר צלול כמו שמיים בהירים אינסופיים.
מדוט באור הצלול וזהה אותו כטבע התודעה שלך, הריג-פה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה